איך להיות בורא? הנוסחה להצלחה

שיעור 4 – חלק ג’

הדרך ללמוד “להיות בורא” היא הדבר החשוב ביותר שאי פעם נלמד בחיינו. כל לימוד הקבלה סובב סביב ההבנה של הדרך הזאת והתרגול הנדרש כדי להגיע לשליטה מוחלטת בתחום הזה.

למדנו בשיעורים הקודמים שמכיוון שהדחף החזק ביותר של הנשמה, ה”אני האמיתי” שלנו, הוא להיות בורא, נברא העולם כשם שנברא, מלא בחושך, כדי שנוכל להרגיש שאנחנו “בוראים” בו את האור בעצמנו. כך למדנו להבין שיש לנו שני “אני”. האחד, אלו הם הצרכים הרצונות והדחפים שבאים מצד הנשמה שלנו, שמקורה הוא האינסוף (ראה בשיעורים הקודמים). זוהי גם ההנחה הבסיסית בקבלה, שכל אדם הוא ניצוץ בורא, הוא ניצוץ חלק אלוהי ממעל, שנאמר: “בנים אתם לה’ אלוהיכם”. אבל, יש בנו גם את “האני” המזויף, המתחזה, שמנסה לגרום לנו לחשוב שהוא זה אנחנו. האני המזויף הוא זה שמייצר את החושך בחיים שלנו, הוא זה שמייצר את המציאות הסובייקטיבית-דמיונית שמייצרת את הבעיות של חיינו, והכול מתחיל מן הרגש.

מה זה אומר להקשיב לאני המזויף שלנו?

האני המזויף הוא זה שיוצר עבורנו מצבים של חושך שמתוכם אנחנו אמורים לברוא את האור. להיות במצב של חושך אומר: ייאוש, דיכאון, איבוד עשתונות, כאב, פחד וכעס וכמובן רגשות רבים נוספים שהם רק תולדות של אלו שהוזכרו לעיל. על מנת להימנע מכל אלה ולדחוק את כל אלה החוצה מחיינו יש לומר “יהי אור”.

אז איך בדיוק ניתן לעשות זאת?

החוק הרביעי: להיות בורא.

כדי “להיות בורא” צריכים, למעשה, לעבור ארבעה שלבים המצריכים אימון יום יומי:

השלב הראשון חייב להיות זיהויו של האני המזויף, המופיע תמיד כתגובה רגשית למשהו שקרה. אם לא זיהינו שאנו בתגובה לא התחלנו להיות בורא. הרב אשלג אומר, כי הכרת הרע היא רוב רובה של העבודה. כלומר, עלינו להכיר שיש לנו מחשבה “רעה”.

איך מגדירים רע?

ראשית, מחשבה זו לא באה מאיתנו. היא לא באה ממקום של להיות בורא ואין בה חכמה, כוח, עצמה, אהבה או תחושה של שפע – תחושות שאפפו אותנו בעצמה כשהיינו באינסוף. כשהתגובה שלנו לא נוחה כלפי אחרים, חסרת סובלנות וסבלנות, אזי היא אינה שלנו אלא של האני המזויף שלנו. ואמר כבר ר’ עקיבא, כי כל התורה על רגל אחת זה “ואהבת לרעך כמוך”. כשהאני האמיתי מדבר, כשאנו באים ממקום של בורא, הרי שלא ניתן שלא לאהוב אנשים אחרים. וזו הבדיקה שעלינו לעשות.

על כן, בשלב הבא יש לזהות ולהתמקד בכך שהתגובה שלנו היא האויב האמיתי ולא האדם שעומד מולנו. האויב האמיתי הוא תמיד בפנים. הוא האשם בבלבול, בחושך ובכאב שפתאום תקפו אותנו, ואנחנו חייבים לזכור זאת ולא ליפול להסחות הדעת שהוא טומן לנו.

לאחר מכן עלינו לעצור את התגובה. עלינו להפסיק את הכעס או את הפחד. וזה לא פשוט כל כך, כי להגיד “לא כועס” לא באמת עוזר, אבל זה גם עניין של תרגול, ובמיוחד מאחר שאין לנו ברירה כי אחרת נמשיך להרגיש את החושך בחיים שלנו לעד. הכול מסתכם בשבריר שנייה של החלטה לעצור ולבדוק את עצמנו ולאחר מכן, על מנת לסלק את החושך, יש להביא ולמשוך את האור (אפילו בצורה הפשוטה ביותר – לדמיין אור יורד מלמעלה לתוכנו). הרעיון הוא לומר חלף “אני לא כועס”, “אני שמח” או “אני אוהב”, מה שגורם לנו להעביר את המיקוד מתדר של תגובתיות רגשית לתדר של חשיבה חיובית יוצרת.

בהקשר זה, התפתח בשנים האחרונות מדע חדש שנקרא ניורותיאולוגיה – הנוירולוגיה של החשיבה הרוחנית העוסקת, בין השאר, במיפוי המח האנושי בכל הקשור לחוויות רוחניות. מחקרים מצאו, כי כשאנחנו בתגובה רגשית החלק האחורי במוח, הפרימיטיבי, הוא שעובד, וכשאנו מנסים לדמיין משהו חיובי, כשאנו מגיעים להארה, כשאנו חווים חוויה רוחנית, החלק במוח שעובד הוא האונה הקדמית. אבל, וכאן החלק המפתיע, כשהאדם מתמקד מספיק חזק באותו דמיון של האונה הקדמית, הפעילות החשמלית בחלק האחורי נכבית באופן מיידי. כל הכעס והסבל היה כלא היה.

בדומה, אם ניקח חדר שהיה חשוך שנים רבות ונדליק בתוכו מנורה קטנה, החדר יואר באופן מיידי על אף שהחושך שרר בו שנים רבות. מכאן שהדרך היחידה לסילוק החושך מעימנו הוא להביא את האור. וזה מוביל אותנו לשלב השלישי שלאחר עצירת התגובה והוא – התמקדות באור. קרי: התמקדות במחשבה חיובית ויוצרת באדם שלפנינו או במחשבה המעוררת השתהות מהבריאה. באותו רגע הפכנו את הכיוון ממצב של חושך לאור.

הזוהר אומר שאנשים המגיעים לעולמות העליונים הם כאלה שלמדו להפוך את החושך לאור ואת המר למתוק. זה הסוד של כל החיים. אם עשיתי “יהי אור” התחברתי לבריאה הראשונה של היקום. במקום להיות קורבן נהייתי אור. נהייתי בורא. ברגע שהתחברתי לעולם האמיתי, משם אני כבר אקבל את התשובה. אז, הדבר הראשון שיבוא ויעלה יהיה התשובה הנכונה, והשלב הבא הוא להוציא את התשובה הזו אל הפועל באופן מיידי. לברוא את המציאות החדשה. רק אחרי שהתחברנו לאור, אז ורק אז, אנחנו יכולים להיות ספונטניים.

לסיכום, ארבעת השלבים הם כדלקמן:

זיהוי התגובה

התמקדות בתגובה בתור האויב

עצירת התגובה, הכנסת אור

הוצאה לפועל – בריאת מציאות חדשה. ואיך נדע שפעלנו נכון? אם פעלנו מתוך “ואהבת לרעך כמוך”. ברגע שהרגשנו שבתגובה שלנו אנו נהיים אנשים טובים יותר אזי התחברנו לאור.

להאזנה לקורס “מבוא לקבלה” ניתן להיכנס לאוניברסיטה של חיים קבלה

באתר ניתן לקרוא חלקים מן הספר – מבוא לקבלה – כלים להעצמה רוחנית, מאת שאול יודקביץ.

לקריאת הספר כולו במהדורת eBook ניתן להכנס לדף ההורדה של הספר.