חלומות

מהו החלום? מדוע יש לאדם צורך לישון?

כידוע, אדם ממוצע לא יכול להתקיים יותר משלושה ימים ללא שינה, שאז רוב הסיכויים שהוא יתמוטט נפשית וגופנית. ואולם, גם לאחר מנוחה של יום שלם של חופשה על שפת הבריכה, עדיין יש לנו צורך לישון. מדוע? שאלה נוספת שאפשר להעלות היא שאם נבחן את הבקרים שלנו, הרי שלא בכולם אנחנו קמים רעננים וטעוני מרץ, ורבים הם הלילות בהם אנו ישנים שינה טרודה ומעייפת, ועל אף שהגוף נח במשך הלילה התעוררנו סחוטים ורצוצים. כיצד זה קורה?

מחקרים של העשורים האחרונים מלמדים שהחלק החשוב ביותר בשינה הוא החלק בו אנחנו חולמים, ואם נעיר אדם משנתו בכל פעם שיגיע לשלב החלום, הרי שהוא ירגיש כאילו לא ישן כלל. בהקשר זה חשוב להזכיר, כי כולם חולמים בלילה (גם אלו הטוענים כי אינם) אך לא כולם זוכרים את שחלמו. מדוע, אם כן, החלום חשוב כל כך לתפקודו של האדם?

עליית הנשמה

ספר הזוהר מלמד אותנו שכאשר עולה האדם על מיטתו לישון את שנתו, עולה נשמתו לעולמות עליונים. שם, מעבר לגבולות עולם החומר, האשליה והגוף, הנשמה יכולה להטען בכוחות מחודשים ולקבל מידע על העבר, ואף על העתיד. מכאן אנחנו למדים, כמו גם ממקומות אחרים, שהעולם אותו אנחנו מכירים כבסיס המציאות שלנו אינו דווקא המסגרת היחידה של קיום, וכי ישנם עוד עולמות רבים ומימדים שונים של קיום. עולמות מקבילים אלו נמצאים כאן כשם שגלי רדיו של תחנות שונות ממלאים את החלל שסביבנו. כל אחד מהם הוא עולם בפני עצמו כאשר אין נגיעה בין אחד למשנהו ואין האחד יודע על רעהו, ולנו האפשרות לבחור לאיזו תחנה להאזין.

חז”ל אומרים שהחלום הוא אחד משישים מן הנבואה. כלומר, החלום מהווה דרך לטיול בעולמות סמוכים ואולי אפילו גבוהים בהרבה, ומהווה אמצעי לקבל משם ידע וכוחות שאין להשיגם בדרכים שהן מוכרות לחושים שלנו.

מדוע צריכה הנשמה לעלות לעולמות עליונים?

רובנו עסוקים במשך היום בעניינים של הגוף. המודעות הנלווית, לחץ, חרדות, כעסים, דאגות ועוד, כל אלו מרחיקים את הנשמה ממטרותיה ומרוקנים אותה מכוחותיה. אחד התסמינים לכך היא העייפות. כאשר אנחנו ישנים, מנסה הנשמה להתנער מכבלי האשליה של עולם החומר. כאשר הנשמה מצליחה, אנחנו חווים שינה מתוקה שטוענת אותנו בכוחות מחודשים של מרץ ובטחון עצמי. על פי ספר הזוהר, תהליך ההתחדשות והטעינה בכוחות קורה כאשר הנשמה משתחררת מכבלי הגוף, ההיגיון והאשליה של עולם החומר. השחרור הזה מאפשר לנשמה להתחבר למימדים גבוהים יותר של קיום, ושם מעבר לטעינה בכוחות חיים מחודשים, מקבלת הנשמה ידע שקשור לחייו, עברו ועתידו של החולם. כאשר חוזרת הנשמה אל הגוף ומעבירה את החוויות שלה אל המוח, מתורגמות חוויות אלו לצירוף של תמונות, מילים ורגשות, הנקראים חלום.

לא תמיד תהיה השינה חוויה נעימה ומרעננת, ורבים המקרים בהם נקום עייפים ורצוצים עוד יותר מאשר קודם שנרדמנו. מצב זה, לפי ספרי הקבלה, קורה בדרך כלל כאשר הלכנו לישון טעונים בהרבה לחץ ודאגות, ואז הנשמה לא מצליחה לעלות למימדים הגבוהים, שכן המטען השלילי הכבד של רגשות ומחשבות לא מאפשר לה להמריא ולהתנתק.

מדוע אנו חולמים?

חכמת הקבלה מלמדת שכל אחד מאתנו נמצא בעולם הזה כדי ללמוד להיות בורא. קרי, להפוך את החושך לאור. לשם כך עלינו לעבור תהליכים תמידיים של שינוי ושיפור. תהליך זה נקרא “תיקון”, והחלומות הם מסרים וסימני דרך שיכולים לעזור לנו להבין מה עלינו לשנות ולתקן בחיינו.

ספר הזוהר מלמד שחלום שלא נפתר הוא כאיגרת שנשלחה ולא נקראה. הזוהר מוסיף שאין דבר קורה בעולם הגשמי מבלי שהתהווה קודם לכן בעולם הרוחני, והנשמה יכולה לקבל את הידע הזה בעת השינה ולהעביר אותו למודעות שלנו על ידי החלום. פירוש נכון לחלומות יכול לעזור לנו מראש להתכונן לעתיד ולהבין טוב יותר את שעובר עלינו בהווה (זוהר הסולם, פרשת וישב, סעיף צ”ג).

במשך היום קיים מאבק בין מודעות הגוף, המבקש סיפוק חומרי וגשמי בלבד, לבין מודעות הנשמה ששואפת למטרת בריאתה – לחיות חיים של אהבה, נתינה, שמחה, התעלות רוחנית והתפתחות תמידית. השינה היא למעשה מתן אפשרות לנשמה להגיע למקום שהגוף אינו שולט בו ואינו מגביל ומכביד עליה. מקום שבו זמן, תנועה ומרחב גשמיים אינם מגבילים. מקום שבו רגשות של פחד, אגו וכאב לא כובלים. בלילה מקבלת הנשמה כוח, אשר לו היא זקוקה ליום המחרת.

וכך מפרט ספר הזוהר על החלומות:

“… נפשי אויתיך בלילה…בוא וראה. נפש האדם, בעת שעולה לישן על מיטתו, יוצאת ממנו ועולה למעלה. ואם תאמר שכולם עולים עמה למעלה, דהיינו שגם שאר המדרגות, רוח ונשמה עולים עמה למעלה, אינו כך…אלא הנפש עולה אל המלך ולא נשארת אז עם הגוף, רק רשימה אחת שהיא מידת חיים של הלב. והנפש הולכת מן הגוף, ומבקשת לעלות. וכמה מדרגות על מדרגות הם, לעלות. היא משוטטת ופוגשת בקליפות של אורות הטומאה. אם היא טהורה, שלא נטמאת עם הגוף ביום, היא עולית למעלה. ואם אינה טהורה, היא נטמאת בין הקליפות הללו ומתדבקת בהן, ולא תעלה עוד. ושם, בין הקליפות, מודיעים לה דברים מאלו דברים העתידים לבא בזמן קרוב, והנפש מתדבקת בהם. ולפעמים שמצחקים בה, ומודיעים לה דברי שקר. וכך הולכת באותו אופן כל הלילה עד שיעור האדם משנתו, ואז חוזרת הנפש למקומה, להגוף.” (פירוש הסולם, לך לך, סע’ קמ”ו-ק”נ)

שלושה סוגי חלומות

קיימים שלושה סוגי חלומות: חלום, חיזיון, נבואה (כאן נתייחס למדרגת החלום).

החלום מגיע מהמלאך הממונה על החלומות – המלאך גבריאל. כל אדם מקבל את הארת החלום לפי מדרגתו הרוחנית (שאליה הגיע כתוצאה ממעשיו, התיקון שלו ומרמת העבודה הרוחנית שבה הוא נמצא). ספר הזוהר מלמד אותנו שמכיוון שהמלאך גבריאל מייצג את ספירת גבורה והדינים, החלום מכיל אמיתות ושקרים גם יחד. גבורות ודינים קשורים למסננת התודעה של האגו והרגשות שמעבירים לנו ידע בצורה מעוותת במצב ערות וגם בדרך בה אנחנו מגיבים לידע מן הנשמה בזמן שאנחנו חולמים כמו גם לאחר שהתעוררנו בעת שאנחנו נזכרים בחלום. זו הסיבה היותר פשוטה לכך שהמסרים שקיבלנו בחלום יגיעו במעטפת שתעוות אותם.

אומר הזוהר:

“בוא וראה, הרי למדנו שמדרגת החלום הוא למטה, והוא מדרגה השישית לנבואה, משום שממקום שהנבואה שורה עד מדרגת החלום, הן שש מדרגות. והפתרון עולה ממדרגת החלום למדרגה אחרת, ומפרש, החלום הוא מדרגה שלמטה בגבריאל, והפתרון עומד עליו…” (פירוש הסולם, וישב, סע’ רנ”ו)

התלמוד מלמד אותנו שישנן שתי דרכים להתייחס לחלום:

1. החלום הולך אחרי הפיתרון. כלומר, הפירוש שניתן לחלום הוא זה שגם יתרחש. החלום מורכב מאמת ושקר וברוב המקרים אין לנו שום דרך להבדיל בין השניים, שנאמר: “כשם שאי אפשר לבר בלא תבן, כך אי אפשר לחלום בלא דברים בטלים”. היחס בין שני החלקים, הוא לפי מדרגתו של האדם. חשוב לזכור שהמסר של החלום הוא רוחני ומגיע מעולמות עליונים וכי לנו יש תפקיד חשוב בדרך בה יתגשם המסר ויצא לפועל וזו הסיבה לכך שהמסר הרוחני שבחלום יתממש ויתגשם לפי דרך הפירוש.

2. החלום משקף את מה שהאדם ראה או הרהר בו במשך היום וקשור יותר לעולם הדמיון המושפע ממזגו של האדם, מהאוכל שאכל לפני השינה, מהתרבות בה הוא חי וכן מהלחצים שהוא חווה ביומיום. ועל חלומות אלו נאמר: “והחלומות שווא ידברו.”

האמת היא שיש לנו את שני סוגי החלום בכל לילה ובחלק רב מהמקרים יש גם ערבוב של השניים בחלום אחד.

סיוטים או שינה רדופה מתרחשים בדרך כלל כתוצאה מכך שבמשך היום אדם התנהג באופן רגשי ללא שליטה, היה ממוקד באנוכיות שלו, והיה נתון למצב של חוסר ודאות ואובדן דרך. הסיוטים הם תוצאה של כישלונו של האדם במשך היום להגיע למילוי רוחני. ואולם, קיים גם מצב שונה. התלמוד הבבלי מציין (ברכות, דף נ”ה:) שדוד המלך מעולם לא חלם חלום טוב, ואילו אחיתופל מעולם לא חלם חלום רע. התלמוד הבבלי מפרש, כי חלומותיו הרעים של דוד המלך נועדו לשמור עליו מגאווה ומזחיחות הדעת וכי הוא השתמש בהם כדי לשמור על ערנות רוחנית, ענווה ודריכות. דוד המלך קיבל מסרים בחלומותיו, אשר סייעו בידו לשפר את עצמו באופן תדיר, ולכן לא היה עליו לחוות במציאות את מה שנרמז לו בחלום.

מכאן, שככל שאדם נמצא בתהליך מתקדם יותר בעבודה הרוחנית שלו, כך יוכל לזהות טוב יותר את הסימנים שיופיעו בחלומותיו וסימנים אלו יהיו יותר ברורים. על כן, אומר הזוהר, מעבר לחלום עצמו גם חשובה המודעות שמובילה אותנו לחלום חלומות כאלה או אחרים.

פירוש חלומות – כיצד?

התלמוד מספר לנו בשם רבי בנאה (ברכות, דף נ:) “עשרים וארבעה פותרי חלומות היו בירושלים, פעם אחת חלמתי חלום והלכתי אצל כולם, ומה שפתר לי זה לא פתר לי זה – וכולם נתקיימו בי.” כל אחד מהם פירש לו את החלום בצורה שונה, וכל אותם עשרים וארבעה פירושים התממשו. הזוהר מסביר, כי פיתרון החלום “… תלוי בדבור, שהיא הנוקבא (אותה מדרגה רוחנית שקשורה להוצאה לפועל של הדברים במסגרת הגשמית). ועל כן בדבור תלוי הדבר, שכתוב הלוא לאלקים פתרונים, הלא לאלקים, ודאי, שהיא הנוקבא הנקראת אלקים. (זוהר הסולם, סע’ קמ”ו-ק”נ). ובמקום אחר: “בא וראה, כי למדנו, שכל החלומות הולכים אחר הפה…” (שם, סע’ רנ”ד).

על-פי הזוהר, לפיתרון החלום יכול להיות משקל חשוב יותר מהחלום עצמו. לפיכך, כשפונים לפותר חלומות או אל חבר כדי שיעזרו לנו בהבנת החלום, עלינו לבדוק מספר נתונים: האם אותו אדם אוהב אותנו? האם הוא רוחני? האם הוא מבין את האחריות והאם יש לו את המיומנות הדרושה כדי שאוכל לבטוח בו? כמובן שאם אין לנו בטחון בכך עדיף לא לספר חלום מכיוון שהסיכון גדול מדי.

את כל האמור לומד הזוהר כדלקמן: “… ‘ויחלום יוסף חלום ויגד…’, מכאן שאין לאדם לומר חלומו רק לאדם שאוהב אותו, ואם לא, אוהב אותו, הוא גורם לו רעה, שאם החלום מתהפך לדבר אחר, הוא שגרם להסתלק הוראת החלום האמיתית על ידי פתרונו. בוא וראה. כי יוסף אמר את החלום לאחיו, שלא אהבו אותו, ועל כן גרמו לו שיסתלק חלומו ויתעכב לשתים ועשרים שנה, ר’ יוסי אמר, מאין לנו זה, שהשונא גורם להסתלקות החלום כנ”ל, הוא ממה שכתוב ‘ויוסיפו עוד שנוא אותו’. מה פירושו של שנוא אותו, היינו שגרמו לו קטרוגים בזה, עד שנדחה החלום לעשרים ושתים שנים.” (זוהר הסולם, וישב, סע’ צ’-צ”א).

החלום כאמצעי לפתרון בעיות

באם יש לנו שאלה שמטרידה אותנו, אפשר לבקש לה תשובה באמצעות חלום. דרך זו נקראת “שאלת חלום”.

שאלת חלום צריכה להישאל בצורה מאוד מסוימת והאר”י הקדוש אומר, שכדי שנוכל לזכות ולהשיג תשובה לשאלת החלום שלנו כדאי שביום הקודם לכך נעשה שלושה דברים:

א. מתן צדקה.

ב. עזרה רוחנית לזולת ובעיקר למי שנמצא במצוקה של ממש.

ג. להביא אנשים שליליים לחשיבה חיובית ולאמונה.

מדיטציה לפני שאלת חלום

כדי לשאול שאלת חלום יש הממליצים לעשות מדיטציה לפני השינה ובה נתמקד באותיות ז-כ-ר-י-ה, ולאחר מכן נתמקד בשאלה שלנו. כמו כן, קריאה בזוהר כל לילה לפני השינה ובעיקר לאחר חצות יכולה לשפר פלאים את איכות השינה, החלומות והבנתם.

כלים לשליטה בחלומות ולשיפור איכותם

• מודעות חיובית במשך היום כלפי עצמך וכלפי הסביבה.

• עזרה לזולת ע”י צדקה או תמיכה רוחנית.

• ניתן לשאול שאלות שרוצים לקבל עליהן תשובות, ועל-ידי כך תגיע הנשמה בחלום למקום המתאים.

• מדיטציה לפני שינה, הרפיה והרגעה.

• עשיית חשבון נפש, לסלוח לכל מי שפגע בנו ולבקש סליחה ממי שפגענו בו.

• קריאה בספר הזוהר (לינק).

• קריאת שמע שעל המיטה (נמצאת ברוב סידורי התפילה) – בתפילת שמע יש רמ”ח (248) מילים כנגד 248 חלקי הנשמה שעוזבים את הגוף. כל מילה ומילה מגנה ומסוככת על האיבר בנשמה המקביל לו.

• פירוש חלום: יש תמיד לפרש את החלום ועל הפירוש להיות חיובי. מומלץ לכתוב את תוכן החלומות. בדרך כלל נוכל לזהות מוטיבים שחוזרים על עצמם ונוכל ללמוד מכך רבות על עצמנו.

• במקרה הצורך – יש לעשות ‘הטבת חלום’ (ראה להלן).

החשיבות של זמן החלום

בליל שבת, בשבת בצהריים ובימות החול בשעות הלילה עד לזמן עמוד השחר, אלו הם זמנים שבהם איכות החלומות היא יותר גבוהה.

הגנה מפני חלומות רעים וסיוטים

על מנת להימנע מחלומות רעים (סיוטים) יש לבצע מספר דברים כדלקמן:

• להתקין מזוזה כשרה בחדר.

• לשכב במיטה כשהראש רחוק מהדלת ואינו מופנה כלפיה.

• שמירה על ניקיון לפני השינה (מקלחת, סדינים, בגדים).

• קריאה בזוהר לפני השינה.

• קריאת שמע שעל המיטה.

ישנם מקורות רבים לפירוש הסמלים שבחלום: הזוהר, התלמוד, ספרים מאוחרים יותר ומסורות עתיקות, וכן ספרי פסיכולוגיה מודרניים. עם זאת, חייבים לזכור שהסמלים בחלומו של אדם יכולים להיות תוצאה של מספר נתונים, ביניהם: תקופה, תרבות, ערכים חינוכיים, חוויות של הימים הקודמים וכד’, וכי יש להתחשב בהם כשבאים לפרש חלום על-פי סמלים.

הטבת חלום

כאמור, אחת מן הדרכים לשליטה בחלומות ולשיפור איכותם היא “הטבת חלום”. מטרת הטבת החלום היא להיטיב את המסר השלילי (חלום שגרם לנו דאגה וצער) שהתקבל בחלום. הטבת החלום נעשית בטווח של עד שלושה ימים מיום הופעת החלום והיא למעשה דו-שיח מול “בית דין של מטה” – שלושה אנשים – המיטיבים (אשר מומלץ שיהיו גברים). כמו כן, מומלץ לתת צדקה לביטול הדין.

הכוונה של המיטיבים היא שמכיוון שנוצרה חסימה בחייו של החולם והיא הסיבה לחלום המטריד, יש לפתוח את ערוצי השפע של הספירות העליונות אל החולם. הפסוקים של סדר “הטבת חלום” מופיעים בתלמוד ככלי לפתיחת מה שחסום וכמובן שכל זה צריך להיעשות בכוונת הלב ובאהבה.

אישה שחלמה יכולה לעשות הטבת חלום לפני שלוש מחברותיה.

נוסח “הטבת חלום”:

החולם עומד מול שלושת המיטיבים היושבים לפניו.

ואומר החולם:

חֶלְמָא טָבָא חֲזָאי.< חֶלְמָא טָבָא חֲזָאי.< חֶלְמָא טָבָא חֲזָאי

(בארמית: חלמתי חלום טוב).

והם עונים:

חֶלְמָא טָבָא חֲזֵיתָא. חֶלְמָא טָבָא חֲזֵיתָא. חֶלְמָא טָבָא חֲזֵיתָא

(בארמית: חלמת חלום טוב).

חֶלְמָא דִידָךְ טָבָא הוּא וטָבָא לֶהֱוֵי. רַחֲמָנָא לִשְׁוֵיהּ לטָב. שׁבַע זִמְנִין יִגְזְרוּן עָלֵיהּ מִן שְׁמַיָּא דִּי יֶהֱוֵי טָבָא. טָבָא הוּא וטָבָא לֶהֱוֵי: (חלמת חלום טוב, החלום שלך הוא טוב ויהיה לטובה. מה שנגזר עליך מן השמים הוא לטובה ויהיה לטובה)

(ז’ פעמים, כנגד שבע הספירות, את הקטע דלעיל עד לכאן יש לומר 7 פעמים מ”חלמא טבא חזאי”, החולם אומר והמיטיבים משיבים, שבע פעמים)

הקטע הבא נקרא ג’ “הפוכות”, יש לומר אותו פעם אחת:

אומר החולם:

הָפַכְתָּ מִסְפְּדִי לְמָחוֹל לִי פִּתַּחְתָּ שַׂקִּי וַתְּאַזְּרֵנִי שִׂמְחָה:

ועונים המיטיבים:

אָז תִּשְׂמַח בְּתוּלָה בְּמָחוֹל וּבַחֻרִים וּזְקֵנִים יַחְדָּו וָהָפַכְתִּי אֶבְלָם לְשָׂשׂוֹן וְנִחַמְתִּים וְשִׂמַּחְתִּים מִיגוֹנָם: וְלֹא אָבָה ה’ אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹעַ אֶל בִּלְעָם וַיַהֲפֹךְ ה’ אֱלֹהֶיךָ לְּךָ אֶת הַקְּלָלָה לִבְרָכָה כִּי אֲהֵבְךָ ה’ אֱלֹהֶיךָ:

הקטע הבא נקרא שלש “פדויות” ואומרים אותו פעם אחת:

ואומר החולם:

פָּדָה בְשָׁלוֹם נַפְשִׁי מִקְּרָב לִי כִּי בְרַבִּים הָיוּ עִמָּדִי:

ועונים:

וּפְדוּיֵי ה’ יְשֻׁבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה: וַיֹּאמֶר הָעָם אֶל שָׁאוּל הֲיוֹנָתָן יָמוּת אֲשֶׁר עָשָׂה הַיְשׁוּעָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת בְּיִשְׂרָאֵל חָלִילָה. חַי ה’ אִם יִפֹּל מִשַּׂעֲרַת רֹאשׁוֹ אַרְצָה כִּי עִם אֱלֹהִים עָשָׂה הַיּוֹם הַזֶּה וַיִפְדּוּ הָעָם אֶת יוֹנָתָן ולֹא מֵת:

הקטע הבא נקרא תשעה “שלומות” ואומרים אותו פעם אחת:

ואומר החולם:

בּוֹרֵא נִיב שְׂפָתָיִם שָׁלוֹם, שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב אָמַר ה’ וּרְפָאתִיו:

ועונים:

וְרוּחַ לָבְשָׁה אֶת עֲמָשָׂי רֹאשׁ הַשָּׁלִישִׁים לְךָ דָוִיד וְעִמְּךָ בֶן יִשַּׁי שָׁלוֹם שָׁלוֹם לְךָ וְשָׁלוֹם לְעֹזרֶךָ כִּי עֲזָרְךָ אֱלֹהֶיךָ וַיְקַבְּלֵם דָּוִיד וַיִּתְּנֵם בְּרָאשֵׁי הַגְּדוּד: וַאֲמַרְתֶּם כֹּה לֶחָי וְאַתָּה שָׁלוֹם וּבֵיתְךָ שָׁלוֹם וְכֹל אֲשֶׁר לְךָ שָׁלוֹם: בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בּה’ וְהָיָה ה’ מִבְטָחוֹ: ה’ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן ה’ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם:

ואומר החולם:

ה’ שָׁמַעְתִּי שִׁמְעֲךָ יָרֵאתִי:

ועונים:

ה’ פָּעלְךָ בְּקֶרֶב שָׁנִים חַיֵּיהוּ בְּקֶרֶב שָׁנִים תּוֹדִיעַ בְּרֹגֶז רַחֵם תִּזְכּוֹר:

(חוזרים ג’ פעמים מה’ שמעתי… )

ויאמר החולם:

שִׁיר לַמַּעֲלוֹת אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים מֵאַיִן יָבוֹא עֶזְרִי: עֶזְרִי מֵעִם ה’ עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ:

ועונים:

אַל יִתֵּן לַמּוֹט רַגְלֶךָ אַל יָנוּם שֹׁמְרֶךָ:

ואומר החולם:

הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שֹׁמֵר יִשְׂרָאֵל:

ועונים:

ה’ שֹׁמְרֶךָ ה’ צִלּךָ עַל יַד יְמִינֶךָ: יוֹמָם הַשֶּׁמֶשׁ לֹא יַכֶּכָּה וְיָרֵחַ בַּלָּיְלָה: ה’ יִשְׁמָרְךָ מִכָּל רָע יִשְׁמֹר אֶת נַפְשֶׁךָ: ה’ יִשְׁמָר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם:

ואומרים:

לֵךְ אֱכֹל בְּשִׂמְחָה לַחְמֶךָ וּשְׁתֵה בְלֶב טוֹב יֵינֶךָ כִּי כְבָר רָצָה הָאֱלֹהִים אֶת מַעֲשֶׂיךָ:

וטוב ליתן צדקה לעניים כפי יכולתו ולפחות שלושה מטבעות.

לקריאה נוספת בזוהר:

ספר הזוהר, פירוש הסולם, פרשת לך לך, סעיפים קמ”ו-קנ”א

ספר הזוהר, פירוש הסולם, פרשת וישב, סעיפים רנ”ג- רנ”ו

ספר הזוהר, פירוש הסולם, פרשת וישב, סעיפים רס”ג- רע”ב

ספר הזוהר, פירוש הסולם, פרשת מקץ, סעיפים כ”ז- ל”א

ספר הזוהר, פירוש הסולם, פרשת מקץ, סעיפים קמ”ו-קנ”ה

ספר הזוהר, פירוש הסולם, פרשת תרומה, סעיף ת”ע

ספר הזוהר, פירוש הסולם, פרשת נשא, סעיפים ו’- ח’

ספר הזוהר, פירוש הסולם, פרשת חוקת, סעיפים ד- ט’