פרשת תזריע

הזוהר על פרשת תזריע מעלה את השאלה בדבר קביעת גורלו של אדם – האם מדובר בגזרה מלמעלה או שמא אנו שולטים בגורלנו? ומה עניין גורלנו ל”אישה כי תזריע”? ויתרה מכך, מה עניין “טומאה וטהרה”, שעוברים כחוט השני לאורך כל הפרשה, לעניין גורלנו?

  • להורדת שיעור על פרשת תזריע לחצו כאן: wmamp3
  • להורדת שיעור על פרשת תזריע-מצורע לחצו כאן: wmamp3

הזוהר מסביר כי ישנן שתי מערכות – טהרה וטומאה.

“טהור” פירושו זך, נקי, ללא רבב, ועפ”י הקבלה כאשר דבר הוא טהור ונקי הרי שאור הבורא יכול לעבור דרכו בקלות וללא הפרעה, להבדיל מדבר מלוכלך וטמא (מלשון אטום), שאז האור לא יעבור דרכו כמו שצריך.

הזוהר מלמדנו כי בתחילה הכול נברא טהור. התחלת כל ההתחלות היא מחשבת הבריאה שהיא “להיטיב לנבראים”. ואולם, לאחר שהטוב התפשט ללא גבול, התעורר גם בנו, הנבראים, הרצון להיות בוראים. אז נוצר הגבול, מקום של חושך, שמתוכו התאפשר לנו לברוא אור ולהרגיש בוראים. בכך נוצרה מערכת חדשה – מערכת הטומאה, חילוף אותיות לאטומה, מערכת אטומה שהאור אינו עובר דרכה.

שתי המערכות מעורבות בעולמנו זו בזו, ומטרתנו כאן בעולם היא לברור בין טהור וטמא. כיצד? הרב אשלג מסביר, כי הכול מבוסס על הרצון שלנו לקבל, הוא זה שגורם לנו לפעול. אלא שיש שני סוגים של רצון – זה המגיע ממערכת הטומאה וזה המגיע ממערכת הטהרה. הראשון, הוא כזה המחובר אל הסוף והאחרון אל האינסוף.

כאשר אנו רוצים לעצמנו בלבד אנו מחוברים “לסוף”. אנחנו מהווים “תחנה סופית”, כעין חור שחור ששואב לתוכו את הכל. במצב כזה אנו מחוברים למערכת הטומאה.

מערכת הטהרה הפוכה ממנה. היא חיבור לבורא, לאינסוף, זהו הרצון לקבל על מנת להשפיע. כלומר, יש כאן המשכיות, זרימה וחיבור לאור הבורא המתפשט.

נאמר “סוף מעשה במחשבה תחילה”, אולם המחשבה תלויה ברצון. כלומר, כאשר הרצון הוא טהור המחשבה תהיה טהורה, ואז המעשה יהיה טהור ומחובר עם האור, ולהיפך. ולכן “אישה כי תזריע וילדה זכר”, שכבר ברגע ההתעברות של רעיון מסוים ניתן לדעת מה יהא בסופו. האם הוא יהיה “זכר” (ביקום יש שני כוחות – זכר ונקבה. “זכר” הוא כוח משפיע ונקבה הוא כוח של קבלה), אם לאו. אם מחשבת ההורים היא טהורה, אזי וילדה זכר, והדבר יבוא לידי ביטוי בילד ובמעשיו.

ולכן עניין ‘טומאה וטהרה’ אינו עניין דתי אלא עניין של מודעות. כאשר מחשבותינו ומעשינו נקיים וטהורים והם בדרך של השפעה לזולת, בהתאם להם זורע הקב”ה את סיפור חיינו. לנו הבחירה החופשית באיזו דרך נלך, איזו מחשבה תהא לנו – טהורה או טמאה, ולכל דרך יש את סיפור החיים המתאים לו, כאשר בסופו של דבר נגיע לאותה נקודה, אבל הבחירה באיזו דרך נלך היא שלנו.

לשמיעת לימוד בפרשת השבוע הנוכחית לחץ/י כאן

לשמיעת לימוד מעמיק יותר של פרשה זו ושל פרשות אחרות היכנסו לאוניברסיטה של חיים קבלה