פרשת ואתחנן

להורדת השיעור על פרשת ואתחנן לחצו כאן (wma)

להורדת השיעור על פרשת ואתחנן לחצו כאן (mp3)

הזוהר פותח ומקשה מה עניין של תחנונים? ומבקש לענות על כך באמצעות סיפורו של חזקיהו המלך, אשר מבחינה רוחנית היה במדרגה גבוהה מאוד, אולם בחר שלא לעשות לשאת אשה על אף שנאמר לו לעשות כן. זאת, משום שברוח הקודש ראה כי עתיד להיוולד לו בן שיעשה כל רע אפשרי. בעקבות זאת, נפל חזקיהו למשכב והנביא ישעיהו אמר לו כי נגזר עליו למות משום שלא קיים את מצוות הנישואין. לאחר שעזב הנביא את הארמון נאמר “ויסב חזקיהו פניו אל הקיר ויתפלל אל ה’ “(ישעיהו ל”ח).

הזוהר מסביר כאן על כוחה של התורה שהיא “עץ חיים” למחזיקים בה. התורה מלמדת את האדם ללכת בדרך האמת, קרי: להתחבר למי שהוא באמת, שאז “אפילו מוות נגזר עליו הכל מתבטל ומסתלק ממנו”. לפיכך, צריך אדם לעסוק (להבדיל מללמוד) בתורה יומם ולילה וליישם את חוקיה.

על חזקיהו היה לקבל את הדין בענווה ולהבין שגם עם רוח הקודש הוא אינו רואה את התמונה השלמה, וכשהוא מבין זאת הוא מחליט לוותר על המקום הצודק והיודע, וחלף זאת פותח בתפילה שתכליתה חיבור ושלימות ולא התעקשות על בקשה אנוכית מהבורא. כאן נלמד העניין של “להתחנן”. להתחבר לאור הבורא ולשוב לעצמנו.

כשהתפילה נעשית ממקום של כעס, פחד, תסכול, תחושת קורבן ואנוכיות, הסיכוי לקבל את שאנו רוצים הוא קטן מאוד. אנו צריכים להתחבר למקום של קבלה על מנת להשפיע, למקום של אהבה ושמחה, וודאות באור ושל “ואהבת לרעך כמוך”. לכן, “ויסב חזקיהו פניו אל הקיר”, כאשר הוא מוותר על מה שנראה לו צודק, ובמקום זה הוא מעדיף להתחבר אל האור ללא תנאי וללא שיקולים שאינם מן העניין, מתחולל נס שמשנה את סדרי בראשית. הוא מקבל עוד חמש עשרה שנות חיים ומציל את ירושלים מנפילה בידי צבא אשור.

התחינה תכליתה לשנות אותנו, את המתפלל, ולא את הבורא. לאפשר לנו להיפתח ולשנות את הדוגמות שלפיהן אנחנו חיים ופועלים. זהו, בראש ובראשונה, העניין של פרשת ואתחנן – השינוי העצמי, שאם לא הצלחנו לעשות אותו, נשוב וניתקע באותו מצב שביקשנו להילחץ ממנו. כך, עד שנשוב לעצמנו.

פרשת ואתחנן מציינת שני עניינים חשובים – “שמע ישראל” ו”עשרת הדברות”.

הזוהר מסביר, כי תכליתה של תפילת “שמע ישראל” היא ייחוד שמו של הקב”ה למעלה ולמטה. כמו גופנו, שבנוי מאברים שלכל אחד תפקיד משלו, המתייחדים לפעולה אחת שנקראת חיים, כך גם העולם. כל אחד מאיתנו הוא תא של השלם, של כלל האנושות. תכליתה של תפילת “שמע ישראל” לחבר את העולם שלנו עם השפע של העולמות העליונים, כך שתהיה זרימה מתמדת של השפע מלמעלה למטה. כאשר אנו לא מכוונים כיאות ב”שמע ישראל” השפע לא עובר דרכנו, ואז כמו בגוף, נוצרת חסימה, וכשהאספקת הדם לאברים נפגעת, אף התפקוד שלהם נפגע, דבר שבא לידי ביטוי בעולם כולו בחורבנות ואסונות.

“עשרת הדברות” התגלו לעם ישראל במצב של אחדות, של ייחוד, שנאמר “ויחן שם ישראל כנגד ההר”. באותו מעמד נאמר כי “הכתב חרות על הלוחות”, ומפרשים “אל תקרא חרות אלא חירות”. ללמדנו כי במעמד זה קיבלנו חירות ממלאך המוות, וזאת כתוצאה מהאחדות של כולנו.

ברגע שאנו מסוגלים ליצור את הייחוד בין כל אברי הגוף שלנו, ובינינו לבין הסביבה ועם הספירות העליונות, זו החוויה וההרגשה שכולנו אחד, וזו התחושה של “שמע ישראל”. זהו כוח החיים וכוח החירות על הלוחות. זהו כוח התחנונים והחיבור האמיתי אל עצמנו ואל תכלית חיינו – הכוח של פרשת ואתחנן.


לשמיעת לימוד בפרשת השבוע הנוכחית לחץ/י כאן

לשמיעת לימוד מעמיק יותר של פרשה זו ושל פרשות אחרות היכנסו לאוניברסיטה של חיים קבלה