פרשת ויחי

להורדת השיעור השבועי על פרשת ויחי (פורמט WMA) לחצו כאן

להורדת השיעור השבועי על פרשת ויחי (פורמט MP3) לחצו כאן

פרשת “ויחי” היא הפרשה החותמת את ספר בראשית והיא פותחת במילים “ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה …”. יעקב על ערש דווי קורא לבניו כדי לברך אותם ולנבא להם על אחרית הימים (בראשית מ”ט, א’), והזוהר מסביר שלא במקרה נבואה זו ניתנה דווקא במצרים וגם כי מדרגת נבואה זו התקיימה במשה (שנאמר “ולא יראני אדם וחי”) וביעקב (שנאמר “ויחי יעקב”) בלבד (שאר הנביאים לאורך ההיסטוריה היו בדרגת נבואה נמוכה יותר).

מסתבר, כי לאדם יש אפשרות להגיע לחמש מדרגות של תודעה: נפש, רוח, נשמה, חיה ויחידה. מדרגת נפש היא מדרגתם של רוב בני האדם והיא מציינת את הרצונות שמניעים את הגוף שלנו וחושיו. דרגה זו נחלקת לנפש בהמית (יצר הקיום) ונפש שכלית (מניע שכלי – סקרנות ורעב לידע). ככל שאנו מתפתחים יותר רוחנית, אנו עולים ממדרגה למדרגה. המילה “ויחי” מרמזת על המדרגה הרביעית שהיא מדרגת נבואה– מדרגת “חיה”. למדרגת יחידה, החמישית והגבוהה ביותר, הגענו רק במעמד מתן תורה.

יעקב ירד מצרימה שכן הוא ידע כי עליו להכין את הקרקע לדורות הבאים ולהכין אותה לאיסוף ניצוצות הקדושה ממצרים, שהייתה המקום הטמא עלי אדמות – כור הברזל, המקום אליו נאספו כל הנשמות שמהן נוצר עם ישראל. כל השהות שלנו במצרים נועדה לתקן ולזכך אותן נשמות שלא תוקנו בדור המבול (לכן “כל הבן היילוד היאורה תשליכוהו”) ובדור הפְלַגָה (לכן “הבה נלבנה לבנים”). וכך במשך 400 שנה, תוך סבל וייסורים, נוצר עם ישראל עד שניתן היה להוציאנו ממצרים ולהביאנו למעמד הר סיני ומתן תורה.

לאורך אלפי שנות קיומו הצליח העם היהודי לצאת מחוזק ולהפיק את המיטב מכל צרה שהגיעה לפתחו. לאחר העבדות במצרים הגענו לשיא במעמד הר סיני. לאחר חורבן בית ראשון והגלות, נס פורים ומגילת אסתר, ותוצאתו בניית הבית השני. לאחר חורבן בית שני נכתבו המשנה, הזוהר והגמרא. גירוש ספרד הביא לתור הזהב של צפת – פריחת הקבלה, השולחן ערוך ועוד, ובימינו, לאחר השואה אנחנו בעיצומו של עידן דומה. המסר של הפרשה טמון, לפי הזוהר, בכך שיעקב הגיע למדרגה הגבוהה דווקא במצרים שמסמלת את המקום הנמוך ביותר אליו אדם יכול ליפול ולשבירת הלב שיש במקום כל כך נמוך. זה סוד החיים והסוד של ספר בראשית, אשר עוסק באנשים, בנפילות ובטעויות שלהם וכיצד דרך התורה היא לראות בכל נפילה הזדמנות להתעלות מעל לטבע הישן שלנו ובריאתו של עתיד חדש שכמותו עדיין לא הכרנו דווקא מתוך הריסות העבר.