פרשת תולדות

להורדת השיעור השבועי על פרשת תולדות (פורמט WMA) לחצו כאן

להורדת השיעור השבועי על פרשת תולדות (פורמט MP3) לחצו כאן

פרשת תולדות עוסקת בסיפור לידתם של יעקב ועשיו והמאבק ביניהם. בפרשה זו עשיו מוכר ליעקב את הבכורה בעבור נזיד עדשים ויעקב מרמה את יצחק אביו וגונב את ברכתו של עשיו. במעשה התרמית, רבקה ויעקב משתפים פעולה כדי לרמות את יצחק ולגזול את ברכתו של עשיו. בסוף הפרשה שולח יצחק את יעקב לפדן ארם למצוא אישה, לא לפני שהוא נותן ליעקב את ברכת אברהם לרשת את הארץ (כלומר יצחק יודע שיעקב הוא ממשיך דרכו):”וַיִּקְרָא יִצְחָק אֶל יַעֲקֹב וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ … וְאֵל שַׁדַּי יְבָרֵךְ אֹתְךָ וְיַפְרְךָ וְיַרְבֶּךָ וְהָיִיתָ לִקְהַל עַמִּים: וְיִתֶּן לְךָ אֶת בִּרְכַּת אַבְרָהָם לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אִתָּךְ לְרִשְׁתְּךָ אֶת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן אֱלֹהִים לְאַבְרָהָם: (בראשית, כ”ח, א’-ד’)

ספר הזוהר מלמד שאין לקרוא את הדברים כפשוטם, והסיפור הזה הוא סוד גדול בעבודה רוחנית.

שני כוחות מרכיבים כל אדם – הגוף והנשמה. עשיו מייצג את מודעות הגוף – אנכיות, אגו, חומרנות. יעקב הוא מודעות הנשמה, החשק להתחבר לרוחניות, לנתינה ולמשמעות. בעולם שלנו הבכורה היא של הגוף. הגוף קודם לנשמה, כמאמר המקובלים “קַדְמה הקליפה לפרי”, עד שהפרי מבשיל, הקליפה (הגוף שבתוכו מתפתחת הנשמה) היא זו ששומרת עליו. ואכן, מרבית העבודה בחינוך הילד בשנותיו הראשונות היא להתגבר על אותו עשיו שקיים בתוכו – הדחפים והרצונות של הגוף. זאת, עד לכניסת הנשמה בגיל בר (בת) מצווה. ואז הזמן ללמוד להשליט את הנשמה על הגוף.

כשעשיו חוזר מהציד בשדה, משל למרדף אחר צרכינו החומריים, הוא עייף ויגע, והנשמה מכינה נזיד עדשים: “וַיָּזֶד יַעֲקֹב נָזִיד וַיָּבֹא עֵשָׂו מִן הַשָּׂדֶה וְהוּא עָיֵף” (בראשית, כ”ה, כ”ט). מסביר הזוהר “נזיד” מלשון “להזיד”, לחשוב מחשבות ולטקס תחבולות, על מנת לגנוב מהגוף את הבכורה.

בעולם שלנו אנו משועבדים לצרכי הגוף ותשוקותיו (שכר דירה, חשבונות, אוכל, מין, כבוד וכו’) “אין קמח, אין תורה”. הבעיה היא שהגוף ללא הנשמה, אין בו חיים. בית ללא נשמה הוא סתם קירות וגיבוב של רהיטים. קריירה ללא רוחניות היא שוחקת, מלחיצה ומאמללת.

כשנחזור לסיפור התנ”כי ולשאלה כיצד רבקה ויעקב עושים יד אחת כדי לרמות את יצחק, אנו מבינים כי זהו למעשה המשחק היום יומי – “למי הבכורה?”, לגוף או לנשמה. וצריך תחבולות לעשיית המלחמה. כדי להצליח, עלינו להתנהל “ברמאות”. לפתות את הגוף שכדאי לו ללמוד תורה. כשנשכנע את הגוף שאנשים רוחניים בריאים יותר, שאמונה מחזקת את ההצלחה בכל תחום, יתפתה ההיגיון שלנו להשקיע זמן וכסף בהתפתחות הרוחנית. כפי שאמרו חז”ל “מתוך שלא לשמה, יבוא לשמה”.