פרשת פנחס

להורדת השיעור על פרשת פנחס לחצו כאן (wma)

להורדת השיעור על פרשת פנחס לחצו כאן (mp3)

על פניו, פרשת פנחס אינה פרשה מיוחדת במינה, או שונה מהותית מפרשות אחרות. אולם, חרף זאת, היא נודעת במיוחדותה ומיוחסות לה סגולות של הגנה וריפוי, ואף נכתב עליה כרך שלם בזוהר, המתאר בפרוטרוט את מבנה גוף האדם על כלל איבריו ותפקידיהם, ואת הסיבות למחלות שונות, כאלו שהרפואה בת ימינו גילתה אותן רק בשנים האחרונות.

מהו, אם כן, סודה וכוחה של פרשה זו?

הזוהר על הפרשה פותח ומקשה על מעשהו של פנחס, שלא רק שהרג שני אנשים, אלא עוד קיבל על כך פרס וזכה לכהונה.

כזכור, בסוף הפרשה הקודמת, עם ישראל מתפתה למדייניות והמואביות ובתגובה פורצת בעם מגפה, אשר רק לאחר שפנחס הורג את זימרי וכזבי היא נעצרת. הזוהר מסביר, כי פנחס פעל לא מתוך כעס, או קנאה לבורא, אלא ממקום של אהבה. רמז לכך נמצא בכלי שפנחס נעזר בו – “… וַיִּקַּח רֹמַח בְּיָדוֹ”. הזוהר מסביר, כי בסיכול אותיות המילה רֹמַח נקבל מחד רַחֶם, כלומר שהמעשה נעשה מתוך רחמים, מתוך אהבה. ומאידך, אלו גם אותיות המילה רֶחֶם, שבו גדל העובר וכל זמן שהוא נמצא בתוכו הרחם מעניק לו את כוח החיים, אהבה, חום והגנה.

עפ”י הזוהר רמ”ח אבריו של האדם מקבילים לרמ”ח אברים המצויים בנשמה, וכל איבר נועד להגשים את המטרה של יצירת מעגליות בחיינו. כלומר, לא להיות רק כלי שמקבל לתוכו, אלא גם כלי משפיע, נותן ומעניק לאחרים. מעלה זו של חסד, שאדם מצליח להשפיע לסביבתו, מקנה לו ולאבריו הגנה מפני מחלות, שכן מרגע שהתבגרנו אין עוד רחם שדואג לנו וכעת גורלנו בידינו.

הכהן הגדול מייצג את הכוח של החסד, ופנחס כתוצאה מפעולתו הפך להיות כהן. למעשה, כשפנחס הורג את זימרי שהוא מראשי שבט שמעון, הידוע במזגו החם, הוא יודע שהוא לא יישאר לאחר מכן בחיים, ובכל זאת הוא הולך ופועל, כי מטרתו היא להציל את עם ישראל. ביהדות יש כמה מקרים ספציפיים (עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים) עליהם נאמר “ייהרג ובל יעבור”, וזאת מתוך הבנה שעדיף למות מאשר לעולל לנשמה נזק גדול כל כך.

המפרשים מסבירים כי פנחס פעל מתוך מקום של “ואהבת לרעך כמוך”, וכי בפעולתו הוא למעשה מבצע התאבדות, שכן הוא הצליח לשים עצמו במקום של זימרי – להזדהות ולהרגיש כאילו הוא זימרי עצמו – ולהבין מה זימרי מעולל לעצמו. ולכן גם הזוהר מדבר כאן על מעשה של מסירות נפש מצד פנחס ועל קידוש ה’, שבגינם הוא זכה לכהונה.

חיים של אנוכיות הם המקור לתחלואינו, ומטרתנו היא לחיות את חיינו מתוך מסירות נפש עבור אידיאל ולא להעביר אותם סתם כך, שאחרת איברינו יקרסו בזה אחר זה. הריפוי החזק ביותר הוא להשיב לעצמנו את אותו כוח מהרחם, וזאת ע”י יצירת אנרגיה של אהבה, נתינה ואלטרואיזם מתוך מסירות נפש גדולה. פרשת פנחס נקראת תמיד בחודש תמוז שהוא מזל מים המסמלים את כוח החסד, אהבה וגם הרבה רגש. כאשר הרגש הוא שלילי, הוא הסיבה הראשונית למחלות ולמוות. הדרך היחידה לרפא את המחלות ואת המוות היא ע”י רגש חיובי חזק בעוצמתו, וזהו שורש הריפוי הטמון בפרשת פנחס.


לשמיעת לימוד בפרשת השבוע הנוכחית לחץ/י כאן

לשמיעת לימוד מעמיק יותר של פרשה זו ושל פרשות אחרות היכנסו לאוניברסיטה של חיים קבלה