הריון ולידה

תחילת ההיריון והבחירה החופשית

שאלת השאלות בחייהם של רבים ובעיקר של הורים לעתיד היא איך נוכל לשלוט במי שייוולד לנו? עוד לפני הרפואה המודרנית ששכללה את האפשרויות לשליטה במין היילוד, בריאותו ואולי גם רמת המשכל שלו, כבר עסקו בכך רבים, ובכלל זה, אף הקבלה.

ספרי הקבלה המעשית מלאים בשיקויים וקמעות כאמצעי לפקידת עקרות, לידת בן זכר וכו’. הזוהר וכתבי האר”י, שאינם נחשבים ספרי קבלה מעשית, נוקטים בגישה שונה שעומדת בקנה אחד עם הגישה הכוללת לגבי הגורל והחיים ואשר אומרת בתמצית, כי “הכל תלוי בהרהור” (זוהר הסולם, ויצא, סע’ קע”ו-קפ”ט). כלומר, “הכל צפוי והרשות נתונה” ו”הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים”. שלושת הביטויים הנצחיים הנ”ל במורשת היהדות והקבלה מלמדים אותנו שיש לנו שליטה מסוימת בגורל ובעיצוב העתיד שלנו. מדובר בתיאוריה שפותחה לאחרונה אף לכיוונים אחרים בידי הפיזיקה המודרנית והיא תיאורית היקומים המקבילים, הדוגלת בכך שלאירועים מסוימים יש כמה תוצאות אפשריות, המתקיימות כולן בו זמנית ב”יקומים מקבילים”, ולנו הבחירה באיזה יקום לבחור. בחירתנו ביקום אחד אינה מבטלת את קיומו של היקום האפשרי האחר, אלא קובעת באיזה יקום מתקיימת התודעה שלנו.

על פי המקובלים, מה שקובע את היקום בו נבחר, על כל האפשרויות הכרוכות בו, היא המחשבה – ההרהור. מדובר באיכות ועוצמת המחשבה, הנקבעת על פי מידת קרבתה של המחשבה לאור הבורא – חמלה, אהבה, דאגה ונתינה, או להבדיל, בהתרחק ממנה ע”י מחשבות של אנוכיות וכעס.

נהוג לחשוב שרגע האיחוד של תא הזרע עם הביצית הוא רגע תחילת היווצרותם של החיים החדשים, אולם חכמת הקבלה מלמדת אותנו כי תהליך ההיריון וגידול הילדים מתחיל עוד הרבה קודם לכן. המקובלים מלמדים שעוד קודם לטקס הנישואין, המודעות של בני הזוג, המחשבות שלהם, הרגשות והרמה הרוחנית אליה הגיעו היא זו שקובעת את עתיד ילדיהם. ישנן נשמות הבוחרות בהורים לעתיד עוד לפני שאלו ידעו שהם מיועדים זה לזו. לפעמים יגרמו הנשמות לשניים להתחבר, כי רק צירוף של שני אנשים כאלה יכול להביא אותם לעולם.

הכניסה להריון

כבר אמרו חכמינו, כי “סוף מעשה במחשבה תחילה”. על מנת לזרוע זרע או לשתול עץ יש לבחור בעונת השנה, בסוג האדמה מתאים וכמו כן יש להתחשב באקלים ובסוג הטיפול שאותם גידולים זקוקים להם. כל אלה דורשים תכנון ומחשבה מראש וללא התחשבות בהם הסיכוי של החקלאי להשיג יבול נושא רווחים הוא קלוש ביותר. כך גם כאשר רוצים להביא ילד לעולם, התכנון, הביצוע והמחשבה צריכים להתחיל הרבה לפני רגע ההפריה עצמו.

ההכנות לייחוד בין בני הזוג

החלק הראשון הוא ההכנה של בני הזוג לקראת משיכתה של נשמה חדשה לעולם. מאמרים רבים בזוהר עוסקים בטוהר המחשבה שההורים צריכים להיות שרויים בו לפני המעשה. ההכנה כלולה היטהרות – טבילה במקווה – תפילה ומדיטציה.

זמן מתאים

הזמן המתאים ביותר הוא אחרי חצות הלילה שאז הוא זמן שיש בו חסדים ביקום (אנרגיה של אהבה, נתינה ורוגע) ולא בזמן אחר ביממה. הזמן הטוב ביותר הוא אחרי חצות הלילה של ליל שבת שאז יש עת רצון מיוחדת למשיכתן של נשמות גבוהות במיוחד. צריך להבין שככל שמחשבות ההורים יהיו בתדר יותר רוחני של קדושה וטהרה, כך הנשמה שנמשכת תהיה טהורה יותר. כלומר, יהיו לה פחות מטענים קשים של תיקונים מגלגולים קודמים. לילדים כאלה יהיה יותר סיכוי להגיע להישגים של ממש במהלך חייהם ולהגיע לחיים של סיפוק ומיצוי.

הכוונה והמודעות בזמן הזיווג

כאמור, ישנה חשיבות עליונה למחשבות של בני הזוג בזמן הזיווג. בסופו של דבר, המודעות שלהם באותו רגע גורלי היא שתקבע סופית את נשמתו של הילד שיגיע להיות חלק מן המשפחה. כמובן, שהמצב הרצוי הוא כאשר האהבה שורה בין בני הזו, ואם אין זה כך ואין אהבה ואחדות ביניהם באותו הזמן, הרי שעדיף לנסות בפעם אחרת, שכן המחיר עלול להיות גבוה מאוד לשנים רבות אחר כך.

“…משום זה צריך האדם לשמח את אשתו בשעה ההיא, להכין אותה עימו ברצון אחד, והתכוונו שניהם יחד לדבר ההוא, וכשנמצאים שניהם יחד אז הכל אחד בגוף ובנפש, בנפש הם אחד להידבק זה בזה ברצון אחד ובגוף הם אחד.. וכשמתחברים יחד זכר ונקבה, אז נעשים גוף אחד שלם, אז הקב”ה שורה באחד ומפקיד רוח הקדוש באחד ההוא, דהיינו בנולד מהם.” (זוהר הסולם, קדושים, סע’ כ”ג – כ”ד)

במקורות שונים נוספים בזוהר ובכתבי האר”י (”שער הגלגולים”) אפשר למצוא תיאורים מדוקים המסבירים כיצד מודעות ההורים ומחשבותיהם בזמן הזיווג קובעים את תכונות ילדיהם. הנשמות המרחפות בעולמות העליונים מחפשות להיוולד לסביבה המתאימה ביותר להשלמת תיקונן. נשמה שזקוקה לתנאים מאתגרים ביותר לתיקון, כמו למשל ילדות שיש בה אלימות וכאב, תחפש איחוד שיש בו תאווה, כעס וכאב בעת קיום יחסי המין של ההורים. נשמה שנמצאת בשלב יותר מתקדם בסולם הגלגולים, כזו שתגיע לעולם עם מטען גדול של חכמה ופחות כאב ובלבול, תבחר הורים שהקשר ביניהם הוא כזה של אהבה, הבנה, רכות ונתינה.

כאשר ההורים מקפידים להגיע למודעות מלאת אור, איזון, אהבה, התחשבות ואחדות בכל פעם שהם מתייחדים, טבע ילדיהם יהיה בהתאם. כמובן, שכדי להגיע לשליטה עצמית גבוהה כל כך בעיקר בזמן כל כך עמוס רגשות יש לתרגל חיים של רוחניות הכוללים תרגול אינטנסיבי של מדיטציה, לימוד, אהבת הזולת ושליטה עצמית. האר”י הקדוש מציין, כי שמירה על כל הכללים שציינו לעיל היא לא קלה ודורשת סבלנות רבה מאד, וכי הסיכוי לכניסה להריון בתנאים כאלו הוא הרבה יותר נמוך, אך הסבלנות משתלמת.

האישה בזמן ההיריון

ספר הזוהר מלמד שלמצב הרוחני והרגשי של האם בזמן ההיריון יש השפעה חשובה על התפתחות ההיריון, שכן הגבר מספק את הזרע שיוצר חיים והאישה מספקת את הבית שבתוכו החיים יקלטו ויתפתחו. כידוע, כל דבר שהאישה נחשפת אליו או מכניסה לתוכה (תזונה, עישון וכיוב’) מגיע גם אל העובר ויש בו להשפיע על משקלו ובריאותו. כך גם המחשבות, הרגשות, המצב הנפשי ורמת המודעות הרוחנית של האם משפיעים על תכונותיו של העובר בזמן בו הוא מבשיל ומתכונן לצאת אל אוויר העולם. האם מספקת לנשמת הילד את הרחם בו ייווצרו רמ”ח אבריו (אותיות רחם) כאשר מידת הרחמים היא שתקבע את המידה בה יצאו לפועל הברכות בהן נתברכה אותה נשמה.

אופיו של הילד, מידת החיוביות והשליליות שמניעים אותו מתקבעים סופית על ידי מחשבותיה והתנהגותה של אימו בזמן ההיריון. באותו עניין, מראים מחקרים כי ילדים לנשים שבזמן ההיריון היו במתח, עלולים לסבול מהיפראקטיביות או מהפרעות אחרות. כמובן שנמצא שילדים שאמם היתה רגועה וחיובית בזמן ההיריון יהיו הרבה יותר רגועים בתהליך התבגרותם מאשר ילדים שאמם עברה הריון קשה ומתוח שבו חוותה הרבה כעס וחרדות.

לידה

הדרך בה מתבצעת הלידה משפיעה גם היא על אופי הילד, וכידוע הלידה היא אירוע רב סיכונים לאם ולוולד. לפיכך, ההכנה ללידה היא חשובה מאד הן מבחינת המודעות והן מבחינה גשמית. גם כאן נעשו מחקרים רבים המדברים על השפעת טראומת הלידה על מהלך חייו של הרך הנולד, אף מבלי שהוא זוכר את האירוע. מכאן גם ברור כי ישנה חשיבות לסביבה בה מתבצעת הלידה, ורצוי להשגיח כי הנוכחים בחדר הלידה יהיו אנשים בעלי מודעות חיובית בעיקר בזמן של קשיים וסיבוכים. לכן, יש לבחור בקפדנות את הצוות שיילד את הרך.

מומלץ במיוחד לאב ולאם לומר במשך התהליך את מזמור כ’ בתהילים כמה פעמים שניתן. המזמור “יענך ה’ ביום צרה” מכיל 70 מילים אשר הזוהר מלמדנו כי מילים אלו הן כנגד 70 קולות שמוציאה היולדת, 70 קולות שיש בהם כדי לעורר את הכוחות שדוחפים את העובר החוצה אל חייו החדשים.

רצוי לקרוא את תהילים כ’ תוך כדי תהליך הלידה ולהתחבר דרך 70 מילותיו לאור הבריאה, אותו אנו רוצים לנתב אל היולדת ואל העובר. ככל שנתחבר ליותר אור, שמחה וודאות, הלידה תהיה קלה יותר.

לקריאה בזוהר בזמן הצירים יש תוספת כוח והגנה לאם ולוולד.