שמחת תורה

שמחת תורה על פי המסורת

שמחת תורה – שמיני עצרת מוכר יותר בשם “שמחת תורה”, שכן שניהם נחגגים בארץ ישראל באותו יום. ואולם, בחו”ל, ששם נהוג לציין שני יום טוב, קיימת הפרדה בין שני החגים. חג “שמחת תורה” בא לציין את סיום קריאת התורה והתחלתה מחדש, ושיאן של החגיגות הוא במנהג הקרוי “הקפות”, שבו מוציאים את כל ספרי התורה מארון הקודש והמתפללים עורכים עימם מסביב לבמה שבע הקפות, כשהם אוחזים את ספרי התורה בידיהם, שרים, רוקדים ושמחים. את “ההקפות” נהוג לקיים בערב שמחת תורה ולמחרת היום בבוקר, לפני קריאת התורה.

הקריאה בתורה היא בפרשת “וזאת הברכה” – הפרשה האחרונה בתורה – ונהוג לכבד בעלייה לתורה את כל באי בית הכנסת, לרבות הילדים שאינם בני מצווה, שעולים כולם יחדיו לתורה, ולאחר שכולם עלו לתורה קוראים לעליה השישית, לסיום הפרשה ומכבדים בעליה זו את “חתן התורה”. אחריו עולה “חתן בראשית” ומתחילים לקרוא בפרשת “בראשית”, וזאת כדי לסמל את מחזוריות התורה.

במוצאי החג נהוג לקיים “הקפות שניות”, והפעם יוצאים המתפללים לחגוג ברחובות העיר.

שמחת תורה על פי הקבלה

לאחר שיצרנו לבסוף את החיבור בין הכלי והנשמה, בין העולמות העליונים והתחתונים, בינינו ובין אור הבורא לאורך הימים שבין ראש השנה ליום הושענא רבה, הגיע רגע החתונה, הוא שמחת תורה. וכמו שהכלה סובבת את החתן שבע פעמים בתחילת חופתה, כך גם אנחנו עושים שבע הקפות. אנחנו הכלה והבורא הוא החתן.

המקור למנהגי שמחת תורה הוא הזוהר, שבו נאמר כי מוציאים את ספרי התורה ורוקדים איתם בשמחה, שהיא העיקרון המנחה, “ונוהגים ישראל לעשות …שמחה, ונקראת שמחת תורה. ומעטרים הספרי תורות בכתר שלהם.” (זוהר הסולם, פרשת פנחס, סעיף תתל”ב) וזהו למעשה הרגע האחרון שבו אנו יכולים למשוך אור לתוך הכלי שבנינו לשנה החדשה.

לאחר ההקפות מסיימים את קריאת ספר התורה ואז מתחילים מחדש, מ”בראשית”, ולכן אומר הזוהר כי ניתן לשנות את הגורל עד לאחר קריאת התורה בשמחת תורה, כי רק ברגע שמתחילים לקרוא ב”בראשית” התחילה למעשה השנה החדשה. הזיווג מגיע לשלמותו בתפילת מוסף שלפניו אנחנו מתפללים את תפילת הגשם – להביא להגשמה של כל הברכות שמשכנו מראש השנה ועד היום. בתפילת “כתר” של מוסף באמרנו “שמע ישראל” מגיע הזיווג לסיומו והשלמתו בכל הספירות והעולמות ובזה נשלם תהליך התחדשות הנשמה לשנה החדשה, התהליך שהתחיל בראש השנה.

הזוהר, בפרשת אמור, סעיף רצ”ב, מסביר כי בשמיני עצרת האור זמין לכולם וכי כולם יכולים לקבל את האור של שמחת תורה, אור של ברכה לכל העולמות ולכל הבריות. “.. וגילו צדיקים… אלו מתברכים להשפיע (לתת שפע) אל העולמות, ושמחים לכל העולמות. והרנינו כל ישרי לב, אלו הם בני האמונה… ובכל דבר, צריכים מעשה למטה כדי לעורר למעלה.” כלומר, ע”י המעשה של הריקוד עם ספרי התורה אנו מעוררים את האורות והשפע העליון לבוא לעולם ולמלא את הנשמות במזל טוב ובברכה של שפע.