שערים בזמן

לוח השנה העברי על פי הקבלה

לוח השנה העברי הוא לוח המבוסס על התפיסה של האסטרולוגיה העברית העתיקה. תפישת עולם זו מניחה, כי תנועתם של גרמי השמים משקפת שינויים בכוחות רוחניים בלתי נראים שמשפיעים על תחושותיו של האדם, תגובותיו הרגשיות, המזל שלו וגורמים רבים אחרים. בדומה למפה טופוגראפית המלמדת על תכונותיו של השטח; על בחירת הנתיב הנכון; כיצד כדאי לנו לנוע בו; היכן ניתן למצוא נקודות שולטות על השטח; והיכן ניתן למצוא מים, כך גם הלוח העברי, על פי הקבלה, הוא כלי להבנת מימד הזמן בו אנחנו נעים. מהם הכוחות השולטים בכל רגע ורגע ביממה וכיצד אפשר לנצל את המבנה ה”טופוגראפי” של הזמן לצרכינו. כפי שנווט לא יצא למסע ניווטים ביער או במדבר ללא שלמד את המפה ותכנן את המסלול מראש, כך המקובל יבחן את לוח השנה העברי – מפת הזמנים כדי לדעת מהם הכוחות המלווים אותו בדרכו בכל שלב.

ספר הזוהר מלמד אותנו שכמו שפניו של אדם יכולים ללמד אותנו על תחושותיו ורגשותיו, למרות שהם מצויים בתוך ליבו או מוחו ואין להם סימן בפניו, כך הרקיע וגרמי השמים יכול ללמד אותנו את “מצב רוחו” של העולם בו אנו חיים.

לוח שמש – ירח (חמה – לבנה)

הלוח העברי הוא לוח שמש–ירח, המבוסס על שילוב מחזורי כדור הארץ – השמש והירח. החודשים מחושבים על פי הירח, ואילו השנים והעונות מחושבים לפי השמש (על מנת להתאים לעונות השנה). כדי להתאים את לוח הלבנה (355 ימים ב-12 ירחים) ללוח החמה (365 ימים בשנה) ישנן 7 שנים מעוברות בכל מחזור של 19 שנים, שבהן נוסף חודש אדר – אדר ב’. כל חודש כולל 29 או 30 יום (מחזור הירח הוא 29 יום וחצי) והוא מתחיל עם מולד הלבנה.

בכך שונה הלוח העברי מהלוח הנוצרי–מערבי, שהוא לוח שמש בלבד, ומן הלוח המוסלמי, שהוא לוח ירח בלבד. לעומת זאת, הלוח הסיני והלוח ההודי, שגם הם מבוססים על תפיסת העולם של האסטרולוגיה, שניהם לוחות שמש-ירח, כאשר יש דמיון במבנה שלהם לזה של הלוח העברי.

מדוע חשוב לחשב את הזמנים על פי השמש ועל פי הירח?

לפי הקבלה, האנושות שנחשבת לצד הנקבי של הבריאה משולה לירח והירח הוא הסמל למצבה. כשם שלירח אין אור משל עצמו אלא הוא מחזיר את אור השמש, כך גם לנו אין אור משל עצמנו ועלינו לפעול במציאות ולגלות אותו על ידי נתינה והחזרת אור הבורא. השמש מסמלת את אורו של הבורא, הצד הזכרי של הבריאה, השופע ללא גבול ומעל לזמן ולמרחב. החיבור של מקצבי השמש והירח מסמל את העבודה היומית של כל אדם – לחבר בכל מעשה שלו את אור הבורא (כח הנתינה, השמש) עם פעולת הגילוי, הבריאה והיצירה (כח הרצון לקבל, הירח).

הלוח העברי כמפת דרכים

הלוח העברי הוא לוח שנה רוחני אשר נועד לשמש עבורנו כמדריך יומיומי וככלי שמטרתו לעזור לנו לזהות את החוקיות שביקום, על מנת שנוכל לשלוט בתהליכים הקורים לנו בחיינו ולהשיג יותר יעילות בכל תחום.

חכמת הקבלה מלמדת אותנו, כי למחזוריות הקוסמית ישנה השפעה עצומה על חיינו, וכי בכל יום ויום פועלים ביקום צירופי כוחות שונים שיש להם השפעה על התחושות, המחשבות והמעשים של כל אחד מאיתנו, עד כי לכל שעה יש משמעות שונה. האר”י הקדוש אומר, כי כל יום הוא יום חדש אשר לא היה כמותו עוד מששת ימי בראשית ולא יהיה כמותו. בכל יום מופיעות הזדמנויות לגילוי, לתיקון וליצירתיות, המיוחדות לאותו היום ואשר לא יחזרו. לכל חודש יש כוחות האופייניים לו ולכל שבוע ולכל שנה יש תדר רוחני שונה. חכמת הקבלה מלמדת, כי הבנת הלוח העברי תעזור לנו להבין כיצד בהתאם לתדר הרוחני השולט ביקום בזמנים מסוימים ניתן לזהות ימים, או תקופות, שבהם מומלץ להתחיל דברים חדשים – כגון: נישואים, פתיחת עסק, קניית בית וכדומה – ולהיפך, תקופות שבהן מומלץ להמתין עם התחלה חדשה ולשקול מחדש את ההחלטות שעשינו (ספירת העומר וימי בין המצרים למשל). כלומר, הבנת לוח השנה על פי הקבלה אינה רק אמצעי לארגן את הזמן, אלא בעצם משמשת אותנו כמדריך התמצאות שיכול לעזור לנו לעקוף מכשולים בלתי נראים ולנצל אנרגיות רוחניות זמינות לצורך הצלחה בדרך להגשמת מטרותינו הרוחניות והגשמיות כאחד.

וכדברי קהלת (פרק ג’):

(א) לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם:

(ב) עֵת לָלֶדֶת וְעֵת לָמוּת עֵת לָטַעַת וְעֵת לַעֲקוֹר נָטוּעַ:

(ג) עֵת לַהֲרוֹג וְעֵת לִרְפּוֹא עֵת לִפְרוֹץ וְעֵת לִבְנוֹת:

(ד) עֵת לִבְכּוֹת וְעֵת לִשְׂחוֹק עֵת סְפוֹד וְעֵת רְקוֹד:

(ה) עֵת לְהַשְׁלִיךְ אֲבָנִים וְעֵת כְּנוֹס אֲבָנִים עֵת לַחֲבוֹק וְעֵת לִרְחֹק מֵחַבֵּק:

(ו) עֵת לְבַקֵּשׁ וְעֵת לְאַבֵּד עֵת לִשְׁמוֹר וְעֵת לְהַשְׁלִיךְ:

(ז) עֵת לִקְרוֹעַ וְעֵת לִתְפּוֹר עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר:

(ח) עֵת לֶאֱהֹב וְעֵת לִשְׂנֹא עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלוֹם:

הלוח העברי מבוסס על מבנה גלגל המזלות, הבנת המזלות יכולה להוסיף רבות בהבנת המשמעות של החגים המופיעים בלוח העברי. גם המשמעות של החודשים העבריים מבוססת על אסטרולוגיה. הבנת הלוח העברי דורשת ידיעה עמוקה באסטרולוגיה ולמרות דעות קדומות שאומרות שהיהדות שוללת אסטרולוגיה נראה מן המקורות שלאסטרולוגיה יש תפקיד חשוב בנושא זה.

בתלמוד (מסכת שבת) יש דיונים רבים בנושא חכמת האסטרולוגיה, שני המקורות דלקמן הם מהמפורסמים שבהם:

“אמר רבי שמעון בן פזי אמר רבי יהושע בן לוי משום בר קפרא כל היודע לחשב בתקופות ומזלות ואינו, חושב עליו הכתוב אומר ‘ואת פועל ה’ לא יביטו ומעשה ידיו לא ראו’. אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יוחנן, מנין שמצווה על האדם לחשב תקופות ומזלות? שנאמר: ‘ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים’. איזו חכמה ובינה שהיא לעיני העמים? הוי אומר זה חישוב תקופות ומזלות”

מכאן למדנו שחכמי התלמוד ראו בחישוב כוכבים ומזלות מצוה ופוסקים רבים חישבו את לימוד האסטרולוגיה (היהודית כמובן) כאחת מתרי”ג מצוות עד לפני כאלף שנה.

רבי חנינא אומר: מזל מחכים מזל מעשיר ויש מזל לישראל. רבי יוחנן אמר אין מזל לישראל ואזדא רבי יוחנן לטעמיה דאמר רבי יוחנן מניין שאין מזל לישראל? שנאמר ‘כה אמר ה’ אל דרך הגוים אל תלמדו ומאותות השמים אל תחתו כי יחתו הגוים מהמה’, הם יחתו, ולא ישראל. ואף רב סבר, ‘אין מזל לישראל’ דאמר רב יהודה אמר רב: מניין שאין מזל לישראל שנאמר ‘ויוצא אותו החוצה’ אמר אברהם לפני הקדוש ברוך הוא, רבונו של עולם, בן ביתי יורש אותי, אמר לו: לאו, כי אם אשר יצא ממעיך. אמר לפניו, רבונו של עולם נסתכלתי באיצטגנינות שלי ואיני ראוי להוליד בן, אמר ליה צא מאצטגנינות שלך ש’אין מזל לישראל’. ”

דיון זה ממשיך לאורך רובה של מסכת שבת.

האר”י מסביר (ספר שער הכוונות) כי חגים, שבתות, ראשי חודשים ומועדים מיוחדים אחרים הם כעין שערים בזמן אשר אנו יכולים להיכנס לתוכם ולמשוך מהם כוח של שפע וברכה לחיינו.

ראש חודש

ראש חודש הוא היום הראשון של מולד הירח, או בסמיכות אליו, ובמהותו הוא משמש כעין זרע של עץ המכיל בתוכו את הידע שקובע כיצד יצמח העץ. בדומה, ניתן להבין כיצד הפעולות שלנו בראש חודש יכולות להשפיע על החודש כולו. המקובלים מלמדים אותנו איך אפשר למשוך שפע וברכה ולהגיע ליתר שליטה על מה שקורה לנו באותו החודש באמצעות כלים של מודעות, כוונה ופעולות מסוימות. למעשה, כמעט כל ראש חודש מומלץ כיום חיובי להתחלות חדשות (ר’ שבתאי דונולו בפירושו לספר היצירה גורס, כי כל המחצית הראשונה של החודש מומלצת להתחלות חדשות), מלבד ראש חודש אב (עד י’ באב) וראש השנה (עד יום הכיפורים) שבהם ישנם כוחות שיכולים לעכב או להקשות עלינו להחליט או לפעול. ימים אלו דורשים התכנסות עצמית ועבודה רוחנית ולא פריצות דרך עסקיות.

“ספר היצירה”, המיוחס לאברהם אבינו, מלמדנו כי האותיות העבריות משמשות ככלים להעברה של שפע רוחני. כל חודש מושפע משתי אותיות עבריות; אות אחת שולטת על הכוכב השולט באותו חודש והאות השנייה שולטת על המזל האסטרולוגי של החודש. באמצעות מדיטציה וכוונה ניתן להשתמש באותיות החודש ולהזרים כוחות חיוביים לחודש כולו. מומלץ להשתמש במדיטציה של אותיות החודש בכל יום בחודש החל מראש החודש.

ימות השבוע

בפירוש “הסולם” על הזוהר (כי תצא, סע’ קי”ב) נאמר, כי אין מתחילים ב-ב’ וב-ד’. דהיינו, אין מתחילים דברים חדשים ביום ב’ וביום ד’ בשבוע. יום ב’ הוא היום אשר בששת ימי בראשית נברא בו הפירוד וההבדלה, לכן לא נאמר בו “כי טוב”. ביום ד’ של ששת ימי בראשית חל פירוד נוסף (מיעוט הלבנה) ולכן ביום זה יש פגם שיכול לפגום בהתחלות חדשות. לענין זה, חשוב לזכור ש”יום” בלוח השנה העברי מתחיל בשקיעה של היום הקודם ולכן יום שלישי בערב נחשב כבר ליום רביעי.

שבת

הברכה האצורה בשבת משפיעה על כל ששת ימי השבוע. התחברות לברכה ולשפע של השבת יספק לנו כוח אדיר להסיר את הכאוס מן השורש בימות השבוע שלאחר מכן, ולשפר את ההישגים שלנו בו בצורה משמעותית.

בספר “שער הכוונות” מסביר האר”י, שכבר לפני שעות הצהריים של יום שישי משתנה התדר של המציאות בה אנו חיים; עולם העשייה (המציאות הגשמית) עולה לעולמות עליונים והכוח של שבת מתחיל להיכנס ליקום. השבת מאפשרת לנו לעלות לרמות של תודעה ואור גבוהים במיוחד ולקבל כלים לשליטה על המציאות הגשמית לשאר השבוע.

חגים

החגים בלוח השנה העברי מהווים, על פי הקבלה, זמן ייחודי שבו אנו יכולים להתקשר למקורות השפע בעולמות העליונים. כל חג וייחודו הוא. לדוגמה: בראש השנה ויום הכיפורים ניתנת לנו האפשרות להתחבר ולהשפיע על חיינו בתחומי השפע, אנרגית החיים, הפרנסה והילדים; בחג הפסח ניתנת לנו האפשרות להשפיע על ההיבט של איכות-חיים, קונפליקטים, סדר ושלום; בסוכות יש באפשרותנו למשוך אורות של הגנה והתפתחות קדימה; בחנוכה ובפורים – ניסים ונפלאות; ועוד.

יום שני של חג

היום השני של חג מיועד לאנשים החיים מחוץ לארץ ישראל. לפי הקבלה, ארץ ישראל היא מרכז הקדושה והשפע העולמי. על כן, אם אדם חי מחוץ לגבולות ארץ ישראל הוא נדרש לבצע מאמץ נוסף על מנת להשיג את האור של אותו חג, וזאת בניגוד למי שגר בארץ ולפיכך מסוגל להשיג את האור ביום אחד בלבד.

ישראלים השוהים בחו”ל, שלא כדרך קבע ומתוך כוונה לשוב ארצה, מחוברים חזק יותר לכוח של ארץ ישראל ולכן אין הם זקוקים ליום השני של החג.

חול המועד

ימים אלו כלולים במסגרת החג. כלומר, קיים בהם האור האמור, אולם לא בעוצמה של החג עצמו.

ימים חיוביים

ישנם ימים, העשירים באנרגיה חיובית, אשר אפשר ומומלץ להשתמש בהם ובאנרגיה שהם מספקים להתחלות חדשות. ימים אלו מצוינים לזריעת הזרע לכל דבר בעל פוטנציאל להמשכיות, כגון: עסק חדש, נישואין, רכישת נכסים, או מכירתם, ואף קביעת תאריך לביצוע ניתוח, או טיפול רפואי. באופן כללי ניתן לומר, כי היום הראשון של כל חודש (ראש החודש) הוא יום חיובי במיוחד, הכולל בתוכו את הזרע לחודש כולו, וכך הוא הדבר לגבי יום ט”ו (ה-15) לכל חודש (ישנם יוצאים מן הכלל, דוגמת ראש חודש אב החל בתקופת ימי בין המצרים). ימי הילולות של צדיקים גדולים, כגון ל”ג בעומר, יהיו בעלי אנרגיה חיובית מעבר לרגיל, מכיוון שבפטירתו מתקן הצדיק את השליליות של אותו היום.

ימים שליליים

ימים שליליים משמעותם היא שהאנרגיה פוחתת, או שיש בהם הפרעות חזקות שיכולות לסכן פעילות הדורשת ריכוז, כוח חיובי והרמוניה. כדי להשיג יותר הצלחה בחיים כדאי להימנע מהתחלות חדשות בימים אלה. אך ברור הוא כי כאשר הכוחות ביקום אינם פועלים לטובתנו, אזי לא רצוי להתחיל יוזמה חדשה, או להוציא לפועל תכניות, מחשבות, או כל יוזמה אחרת. אין זה אומר שאי אפשר להגיע להצלחה בימים אלה לגבי פרויקטים אשר התחילו קודם לכן, אלא שיש לנקוט במשנה זהירות כדי לא ליפול במלכודות של כעס, בלבול, ייאוש וחוסר אנרגיה המצויות למכביר באותם ימים.

ימי הילולה

עפ”י הקבלה, יום הסתלקותו של צדיק מן העולם הוא יום שבו מתגלה כל מה שיצר בחייו, ובכל שנה ביום פטירתו חוזרת נשמתו לעולם ואיתה הכוח הרוחני וההישגים הרוחניים שאותו צדיק גילה בחייו, אשר אליהם יש באפשרותנו להתחבר.

בימי הילולה יכולה להתגלות אנרגיה רוחנית כל כך חזקה, אשר יכולה להפוך יום מששת ימי בראשית שהוא שלילי, ליום חיובי עד סוף כל הדורות. הדרך להתחבר לכוחות שאותו צדיק מביא לעולם ביום ההילולה שלו היא:

א. הדלקת נר לזכרו.

ב. לימוד מספרים שכתב (אם אין לנו מספריו בהישג יד אפשר לקרוא בזוהר לזכרו).

ג. עשיית סעודה לזכרו

לא חייבים לעשות את כל הנ”ל, ואחת משלוש האפשרויות תספיק בדרך כלל.

ללימוד נוסף ושמיעת הרצאות על “שערים בזמן” (חגים, ראשי חדשים, הילולות צדיקים וכו’) ניתן להכנס לאוניברסיטה של חיים קבלה